בטח שאלתם את עצמכם לא פעם למה הילדים שלי נמשכים כל כך לעולם הוירטואלי?
אז הנה כמה אפשרויות:

אני יכול להיות מי שאני לא בחיים האמיתיים

אני מתקבל ללא תנאי

אני לא צריך להתמודד פנים מול פנים עם פרידה או ניתוק קשר

אני בונה דמויות שאני חולם להיות ומגשים חלומות

אני מתהדר באלפי "חברים"

אני יכול תמיד להתחיל מחדש בלי להתמודד עם כישלון

אני יכול תמיד להרגיש שייכות

והרבה פעמים גם כי
אין להם אלטרנטיבה טובה יותר!!!

אז מה עושים חוץ מלהגביל, לאיים, להטיף או לשכנע לעשות משהו אחר?

-מכירים את העולם הווירטואלי של הילד ומתעניינים בו

-שואלים שאלות ומכירים את הדמויות והכוכבים שהוא אוהב

-משחקים איתו ביחד ואפילו פותחים חשבון משלכם

מה יקרה אז?

-הילד יעריך אתכם שאתם מתעניינים בעולם שלו גם אם זה פחות מדבר אליכם.

-השיח שלכם יהפוך לחיובי
ויהיה לכם נושא שיחה משותף בארוחות.

-תוכלו להיות המגשרים בין העולם הווירטואלי למציאותי. לא תאמינו לאיזה נושאי שיחה תוכלו להגיע דרך העולם הוירטואלי שלו.

שבוע נפלא
שלכם,
בן