סיפור נחמד ומשעשע שאולי יצא לכם לשמוע. לדעתי הוא פשוט הא-ב בהורות.
היה זה בוקר סגרירי בבית משפחת באום. ההתארגנויות לתחילתו של עוד יום החלו. אבא חיתל את איתמר בן החצי שנה ותוך כדי הכין את הקפה, אמא העירה את אמילי בת השנה וחצי ורצה לארגן כריכים לבוקר. אבא שמיהר לעבודה סיים ראשון והלך לכיוון הדלת. אמילי הקטנה רצה לעברו ומלמלה: "קה, קה, קה". אבא שלא הבין את פשר המילה רכן לעברה, ליטף אותה פתח את הדלת ורצה לצאת. אמילי לא ויתרה ואחזה בידו של אביה. להפתעתו אמילי סגרה את הדלת והובילה אותו חזרה אל המטבח שם היו אמה ואחיה. אמילי קירבה את אביה ליד הכיסא שבו ישבה אימה ושוב אמרה: "קה, קה". שני ההורים הביטו אחד בשני וצחקו. אבא רכן לעברה של אמא ונתן לה נשיקה על המצח.
ההורים של אמילי נקלעו לקונפליקט ערב לפני ולכן בבוקר שלמחרת הם החמיצו פנים זה לזו. ושאנחנו רבים מותר להרגיש עצובים, מותר לכעוס, מותר לעצור את המחוות ההדדיות עד שילובנו העניינים. אז מה בעצם אמילי רצתה לומר? אני אנסה לצטט את מה שעבר לה בראש: "וואו הורים, מה נסגר? איפה נשיקת הפרידה של הבוקר? מה השתנה הבוקר הזה מכל הבקרים? אמממ משהו פה מוזר, לא לא, אני לא מוכנה. אבא בוא מיד איתי חזרה למטבח ותן לאמא נשיקה. נו בוא כבר!!! אני לא מוכנה שתשנו לי את המנגינה שאני רגילה אליה בבית. זה נעים לי. זה טוב לי. זה בריא לי".
אז מה זו אותה מנגינה של אמילי? עוד לפני שילד לומד מילים הוא לומד את המנגינה בבית שהיא האווירה, מנעד הקול, האינטונציה. המנגינה הזו מושפעת הרבה פעמים מהמקום שבו גדלנו. והיא כל כך משפיעה על ילדינו. אחת האמהות כתבה לי באחד הדיווחים: "הוא מדבר לאחיו בבריונות. זה נשמע לפעמים כמו האינטונציה של אבא שלו". במפגש שהיה לי עם נער מתבגר דיברנו על הזמנת חברים הביתה. הוא ציין שהוא לא מזמין ואמר גם שאמא לא תאהב את זה. שאלתי אותו איך הוא יודע שלא תאהב? האם ניסה פעם? הוא ענה לי: "אני לא צריך לשאול. מספיק לי להסתכל על המבט שלה". היה לי ברור שבעבודה עם ההורים נצטרך לעבוד קודם כל על שינוי המוזיקה שהילד חווה. הרבה פעמים זהו תהליך לא קצר עליו אני עובד עם ההורים. כמו בכל תהליך של שינוי הדבר מצריך הקניית כלים פרקטיים, אימון בבית והתמדה.
יאנוש קורצ'אק אמר: "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". אני מרשה לעצמי להוסיף - כל מבוגר צריך קול של ילד שיזכיר לו לפעמים באיזו מנגינה ראוי שהוא יגדל. מנגינה שמכילה בתוכה תווים של נעימות, סולמות של חיבוק ונשיקה לפני פרידה, אקורדים של קול רך ויד עדינה של מנצח שנותן תפיחה על השכם לעידוד וליטוף על מנחם הראש.
"תן לי מנגינה שתעלה אליי הביתה
תן לי מנגינה שתשאיר אותי נקי
מנגינה שתתפשט לתוך כל לב שותת
ותעלה ניגון בכל החדרים" ( תן לי מנגינה- הדג נחש ואברהם טל)
