היום רציתי לדבר על הצקות. עניין שכיח שהמון ילדים חווים אותו בזמן הלימודים.אז איך לזהות שהילד שלכם סובל מהצקות?

שאתם חושבים על הילד שלכם ושואלים את עצמכם שאלות לגביו תזכרו שהוא כמו ספוג. מה זה אומר? שהוא יכול לספוג המון הצקות והקנטות בלי לשתף אף אחד. שואלים את עצמכם למה הוא לא ישתף? הנה כמה סיבות אפשריות:

-לא לאכזב אתכם
-לא להעציב אתכם
-הוא חושב שיתביישו בו ותרוצו לספר למורה
-הוא מכיר את התגובות ההיסטריות של ההורים ויעדיף לשמור בפנים

הילד יעדיף לגייס את כל הכוחות שלו ויתמודד בעזרת הסתרה עם ההצקות וההטרדות. הוא יוציא את מה שיושב לו על הלב בהתנהגות חריגה בבית ,ירידה בלימודים וחלימה בהקיץ על עולם שבו הוא לא סובל מהצקות. הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלו ירדו.

אז מה עושים ושואלים כדי לדעת?

מה אתה אוהב יותר את ההפסקה או את השיעורים? אם הוא עונה שאת השיעורים זוהי נורה אדומה.

לעודד להזמין חברים הביתה-לעבור על רשימת הקשר ולהזמין חברים חדשים.

ההורים תמיד פה- להסביר לו שאתם כהורים תמיד תעזרו לו- לא משנה באיזה מצב. תדגישו שלא תשתפו את המורה בלעדיו ובלי הסכמתו. תסבירו לו ששיתוף בבית הספר לא יסבך אותו אלא להיפך. המסר- יש מבוגרים בבית הספר שיש להם כלים ושיטות סמויות לסייע לו.

קשר עם בית הספר- להיות בקשר עם המורה כל חודש ולבדוק על המצב החברתי. להראות בבית הספר שאתם הורים מעורבים.

לראות את מה שקורה בחוץ- להיות מעורבת בטיולים, באירועים כדי להבין מה עובר על הילד בזמן הזה. שמעורבים באירועים רואים מי יושב ליד הילד, איך פונים אליו ומה משדרת שפת הגוף שלו במצבים אלה.

להציע עזרה- אפשר להציע לילד פגישה עם איש מקצוע שיעזור לו בלימוד מיומנויות חברתיות, הבנת סיטואציות חברתיות וקידום החוזקות והעוצמות שלו.

יום נפלא
שלכם,
בן